DefineArt

iדני בק מוצא ליד הסטודיו שלו לוחות חשמל שנדמה מצפים רק לו, שיוסיף רישום קווי על גבי הגריד שכאילו נוצר לסדרת עבודותיו בנושא הבית. הבית כמטאפורה לסדר, שיווי משקל וארגון וכן כמקום רגשי .כהמשך לבני וג’ו, המככבים כדמויות הפועלות במרחב שמוגדר כחיצוני ופנימי ומבצעים פעולות פשוטות של הרכבה ופירוק, הדמות מצטיירת מאליה על המצע המומצא.

דרור אוסלנדר שעבודותיו ב”צבע טרי” סומנו כ”בחירת האוצרת” מצייר על דיקט בו החומריות של הדיקט מתפקדת כחלק אינטגראלי מהציורים. עבודותיו של דרור עושות שימוש בטקסטורה של מצע הדיקט כרקע ציורי-פיגורטיבי – התייחסות הפוכה, למשל, מזו שיש אצל רפי לביא, שעבורו הדיקט הוא דרגת אפס חסרת חשיבות כשלעצמה.

חיה גרץ-רן החלה את עבודות קרשי החיתוך שלה מתוך חיפוש פתרון כלכלי כתחליף לבדים היקרים. בעת שהותה בפריס מצאה בשוקי הפשפשים קרשי עץ מחורצים ומצולקי כוויות, אלו שסימני הזמן והאדם השאירו בם חותם, וניכוסם למצע הוסיף נדבך ל”סיפור” העבודה שלה על נשים, מגדר ונוסטלגיה במקום המאד מסוים שחיים בו.

נעמי פליס אמנית ווידאו החולקת זמנה בין ברלין לת”א, שעבודותיה הוצגו במוזיאון MoMA New York, תציג את עבודתה: Fishy Thing (2007) שנעשה בשיתוף יובל יאירי.

שחר סיון אמן ושף מתלמידי הסטודיו של ישראל הירשברג, מלקט מדפי מתכת מאוצרותיו של אהרון, מקום בו אפשר למצוא דברים לשימושים בלתי יאמנו מחפצים שאחרים כבר לא מצאו בם עוד שימוש. במסגרת התרחקות-מעט מהבד על כל מטעניו והתלבטויותיו, מוצא שחר במתכת, כר נרחב לניסיונות משחק המצאות חומרי עבודה המתאים למדיה “שלו”.

תמרה ריקמן המוזמנת להציג ולהציב פסלים ברחבי עולם ואשר עבודותיה נעות בין מדיות וטכניקות שונות, מלהטטת בחוטי המתכת ובמגזרות הנירוסטה, תוך יצירת ליריקה ארעית הנעה בין הדו לתלת מימד ושהנונשלאנטיות  שבה כובשת את העין והנשמה.

נדמה כי הכל כבר נכתב על “דלות החומר” באמנות הישראלית- ועדיין אקטואלי מתמיד… 

           אירוע הפתיחה יערך ביום ה’ 5.06.08, ב’ סיוון תשס”ח, משעה 21:00                                
                   בסטודיו סלון 22, יהודה הימית 22 יפו, טל’ 03-5184771

                     מוסיקה, יין וחברים מהאמנות ומהחיים.

שעות פתיחה: 
א’-ה’  10:00-13:00 
         20:00-23:00

ו’       10:00-14:00