חוג הסלון: התערוכה “מה חרק” בסטודיו סלון
לפני שנה עבר המעצב עופר ברזובסקי לסטודיו חדש ובצמוד אליו פתח גלריה. קצת אחרת
<!–סטודיו סלון 2
החודש מלאה שנה לפתיחת “סטודיו סלון” של עופר ברזובסקי. את הסטודיו הקודם שלו, לא הרחק מכאן, צילמנו למדור העיצוב לפני יותר משש שנים. אבל ברזובסקי, אמן ומעצב פנים עם עניין רב-תחומי, רצה מקום שיאפשר לו יותר מחלל עבודה, יפה ככל שיהיה. כך הגיע למקום הזה, ביהודה הימית 22, יפו, “שני חללים מוזנחים, פרוצים לרחוב, ששנים רבות לא היה בהם כלום”.
ברזובסקי: “דבר ראשון שיפצתי אותם. המטרה הייתה להפוך חלל אחד לסטודיו שלי, ואת השני למשהו שלא ידעתי עדיין. ידעתי שאני רוצה איזשהו חלל שאוכל להתבטא דרכו בכל מיני דרכים. לאט לאט הוא הפך לחלל שנותן במה לפעילויות תרבויות”. האהבה של ברזובסקי לאמנות-עיצוב-מוזיקה מוקרנת על תמהיל הסלון. כך לצד תערוכת עבודות צילום של אסנת שושלב שאצר ראובן קופרמן ותערוכה של זוג האוצרות העצמאיות “דיפיין ארט”, היו כאן הופעות של חיים לרוז, אקס “רעש”, שניגן מוזיקה אלקטרונית בליווי זמר ששר בלובית (”הופעה מדהימה”), או הופעה של מוזיקה אפריקאית של להקת אדמאדומה. בפברואר יאצרו דן בירנבוים וחגי ארגוב את “חצות”, תערוכה קבוצתית שתציג אמנות פלסטית ועבודות וידיאו שבמרכזן אסוציאציות סביב לילה, ובערב ה-12 בפברואר יתקיים כאן מיצג של בתיה ארגוב, אוה דברה ותמר ניסים.
הכוח המניע מאחורי ה”סלון” שב”סטודיו סלון” היא נטע ישראלי. בהתלהבות ובמסירות מחברת ישראלי, שלה רקע בתחום הארט לקולנוע ולטלוויזיה, חיבורים מעניינים של אוצרים-מציגים-אירועים,
אמנות-עיצוב-אופנה-מוזיקה. “סך הכל אנחנו עושים משהו שהוא מעבדתי קצת”, אומר ברזובסקי. “שנינו לא מגיעים מהתחום הזה, של הפקת אירועים, ואנחנו לא גלריסטים מקצועיים, אבל זה בנשמה שלנו, ואנחנו חושבים שיש לזה מקום בסצינה התרבותית המקומית. לאט-לאט לומדים להכיר את המקום, את האנשים”.
“הגלריה”, אומר אריה ברקוביץ, מנהל בית האמנים התל-אביבי, “מעניינת, כי היא חלל רב תכליתי. היא נראית כמו בר-בית קפה, ומציגה תערוכות. זה שילוב שלא רגילים אליו, שילוב שיוצר תחושה יותר ביתית ומזמינה, באמת כמו סלון”.
בימים אלה מוצגת ב”סטודיו סלון” התערוכה “מה חרק” שברקוביץ’ אצר, כשהוא מפגיש בין נעליים של המעצבת גלית רייך לעבודות חרקים של האמן דודי לי. “רייך”, אומר ברקוביץ’, “מציגה הדפסי חרקים על הנעליים שלה כפראפרזה אירונית – בדרך כלל הנעל דורכת על החרק, וכאן החרק הוא האלמנט הדקורטיבי של הנעל. דודי לי יוצר פסלי חרקים מחוטי ברזל דקים וכדורי זכוכית, מונחים על מצע עץ טבעי. החרקים הדוממים של לי נותנים תחושה של חיות, של קלילות, הנה עוד רגע הם עפים. בכלל, חרקים הם טרנד כבר די הרבה זמן. חלק מהחזרה לטבע, מההתחברות לבעלי חיים, גם כאלה שהם כאילו דוחים. ככל שהם יותר דוחים במציאות, כך הם יותר נחמדים כהדפס או כאלמנט אמנות, והפרדוקס הוא המסר
חצות – תערוכה קבוצתית
ז’אנר: אמנות עכשווית
תאריך פתיחה: 5 פברואר 2009
תאריך סגירה: 25 פברואר 2009
כתובת: יהודה הימית 22 , יפו
שעות פעילות: א’-ה’ 10:00-17:00
טלפון: 0525911329
חצות – תערוכה קבוצתית – תקציר
התערוכה חצות מעוררת סוגיות אודות הגבול הדק שבין העיוורון לראייה והיא יוזמה של שניים עשר אמנים שדרכיהם מצטלבות לעיתים קרובות במהלך שנות יצירתם הפורה.
חצות הליל – נקודת השיא של החושך, היא שעת המיסתורין והאופל הנצחיים, היא מסמלת את רגע המוות מחד ואת נקודת ההתחדשות מאידך. היא טומנת בחובה את המאבק שבין הראייה לעיוורון. בשעה זו, העין, שהורגלה לחשיכה, מולידה איתה מבט שונה, מפוכח, מואר.
מתוך התערוכה
כל אחד מהאמנים חוקר בדרכו שלו את הצבע השחור ואת הסימבוליקה הטעונה שמתלווה אליו. כל אמן מציג עבודה אחת אשר מתארת את אותו המתח של האור מול החושך, הראייה מול העיוורון- אם במובן הפוליטי, הפסיכולוגי או הקיומי. (מיטל רז)
סטודיו סלון 22, חלל האומנות היפואי, נהנה מהזכות לנוע בין גבולות האמנות השונים: אמנות פלסטית, מיצבים, מיצגים, וידאו ומוסיקה ועוד. בסוף השבוע הקרוב יקיים לראשונה הפנינג המשלב אומנות ואופנה, כאשר במסגרת התערוכה של גלית רייך, מעצבת מותג הנעליים Animal Being, והמעצב הפסל דודי לי, יתארחו מעצבות האופנה קארן אוברזון, מיכל בסעד, אילנה ברונשטיין (אילוצ’קה), עדי חסדאי (“מיסטו” תכשיטים), מריה ברמן, קרן גרוס, אורי סתיו (“מועדים לפורענות”-יומנים בעבודת יד). הפנינג האופנה יתקיים ב2.1 (12:00-17:00) וב-3.1 (16:00-21:00<!–<<>>
|
תערוכה חדשה בסלון 22 – חצות
Visual culture entails a meditation on blindness, the invisible,
the unseen, the unseeable, and the overlooked
W.J.T. Mitchell’s
בדיונו על העיוורון (memoir of the blind), טוען ז’אק דרידה כי דרכו של עיוור לראות היא באמצעות עורו. העור מתפקד עבור העיוור כמראה מכפילה, כבד קנבס דרכו הוא חש את העולם.
בהמשך מציין דרידה, כי עשיית האמנות מקבילה לדרכו של העיוור לראות. עבור האמן, המציאות בלתי נראית ברגע היצירה, הוא בורא מציאות בדלת אמותיו באמצעות הזיכרון בלבד. מכאן, מסיק דרידה, הראייה לעולם לא תתקיים בהווה אם כי בעבר.
התערוכה חצות מעוררת סוגיות אודות הגבול הדק שבין העיוורון לראייה; התערוכה היא יוזמה של שניים עשר אמנים שדרכיהם מצטלבות לעיתים קרובות במהלך שנות יצירתם הפורה. הם חברו יחדיו פעם נוספת מתוך עניין משותף- העיסוק בחשיכה.
חצות הליל- נקודת השיא של החושך, היא שעת המיסתורין והאופל הנצחיים, היא מסמלת את רגע המוות מחד ואת נקודת ההתחדשות מאידך. היא טומנת בחובה את המאבק שבין הראייה לעיוורון. בשעה זו, העין, שהורגלה לחשיכה, מולידה איתה מבט שונה, מפוכח, מואר. כל אחד מהאמנים חוקר בדרכו שלו את הצבע השחור ואת הסימבוליקה הטעונה שמתלווה אליו. כל אמן מציג עבודה אחת אשר מתארת את אותו המתח של האור מול החושך, הראייה מול העיוורון- אם במובן הפוליטי, הפסיכולוגי או הקיומי.
סטודיו סלון 22 ,מקום לאמנות השוכן ביפו,מאחורי דלתות ברזל מכוסות גרפיטי. עולם חמים ומרתק של אמנות הקורא לאוצרים ואמנים להציג במקום ולהפתיע ברעיונות ושילובים חדשים,לעיתים הסטודיו מארח הופעות .הרעיון שעומד מאחורי סטודיו סלון 22 הוא להקים מקום מפגש בין תחומי היצירה השונים(פיסול אופנה מוזיקה…)ולהפגיש בין אנשים מהתחומים השונים. יהודה הימית 22 ,יפו טלפון: 0525911329
|
<!–
<!–
שלוש גלריות מומלצות ביפו
יום שני 23 בפברואר 2009 00:23 מאת: לירון קורן
התערוכה “חצות” מחכה לכם בסלון סטודיו 22, “אבסטרקט עכשיו” בגלריה קיימא ו-”שרה אנד בובס” בגלריה P8
“יער” עבודה של רונן סימן-טוב המוצגת ב”חצות”
סלון סטודיו 22
סצינת האמנות העכשווית של יפו היא טריטוריה של אמנים – אוצרים, שמארחים את הקהל אצלם בסטודיו, וחוץ מתערוכות מארגנים גם הופעות ומסיבות. בואו תיכנסו, בדיוק מבשלים פה קפה על הגזייה.
1. סלון סטודיו 22 / חצות
כשנכנסים לסלון סטודיו 22, מתבהר מייד מקור שמו. כנראה ש”סלון סטודיו” זו התשובה לשאלה הראשונה שמתעוררת כאן: לאן הגענו בעצם?
על קירות החלל המרווח תלויות עבודות ציור, ווידאו וצילום. בקצה החדר ארונות לספרים, מוזיקה ובדי ציור, מהתקרה הגבוהה משתלשלות נברשות גדולות, ומתחת, במרכז החדר, שולחן ארוך וסביבו כיסאות בר. בחדר הצמוד נמצא הסטודיו של הבעלים, עופר ברזובסקי.
הפעילות כאן מגוונת בערך כמו התפאורה: כחלק מהתערוכה הנוכחית, “חצות“, נערך בשבוע שעבר ערב מיצגים. התערוכה הקודמת שאירח החלל עסקה באופנה וכללה מכירת בגדי מעצבים. וכמו שאומרת נטע ישראלי, ממקימי הגלריה, “זה מקום שחי בעיקר בערב, כשמתארחות כאן הופעות מוזיקה למשל. יושבים סביב השולחן, מדברים על אמנות ורוקמים תכניות לתערוכה הבאה”.
“חצות” היא תערוכה קבוצתית העוסקת בעולם הלילה, באפילה, עיוורון וראייה, ובהקשרים שלהם לתהליך היצירה. רוב העבודות המוצגות הן בקנה מידה קטן ובדו-מימד, בטכניקות וחומרים מגוונים. בולטים שני הציורים הקטנים של דרור אוסלנדר – דמויות חיילים בצבעי הסוואה, אורבים באפילה, מצוירים בזפת ופיגמנטים על נייר ועוסקים באזור דמדומים פוליטי, פסיכולוגי ומוסרי. עבודה עדינה של עדי ברנדה מפציעה כטפיל בין שאר העבודות, בדמות צילומי פולארויד ממוסגרים בעטיפות דיסקים שקופות, ובהם מתועדים רגעים קטנים בבית וברחוב של הלילה, שהופך את המוכר לזר, מושך, מאיים ומסקרן.
סלון סטודיו 22. יהודה הימית 22, יפו.
חצות: תערוכה קבוצתית – לפרטים נוספים
